ארכיון פוסטים מאת: Kerense‏

בדיוק לפני שלושים שנה, כשסיימתי י"ב, השתתפתי בפרויקט חדשני לאותה התקופה, שהזמין ילדים וילדות ישראלים, פלסטינים, ירדנים, מצרים ואוסטרים להשתתף בועידת שלום לצעירים בוינה. זה היה קצת לפני הסכמי השלום עם ירדן, ובתקופת תהליך אוסלו, ואני, שאף פעם לא פגשתי … להמשיך לקרוא ←

כשהבנות היו קטנות, היה לנו מנהג שבכל פעם שמישהו מאיתנו נוסע, אנחנו משאירים מכתב לכל יום מהנסיעה, שההורה כתב ושלח ״באותו היום״. וכך, למשל, כשאני נפרדתי (לראשונה) מהבנות ללילה למפגש של המעבדה בפסיכולוגיה, שהתקיים על אי במפרץ בדנידין, השארתי לבנות … להמשיך לקרוא ←

חודשיים חלפו מאז שלידה נפטרה, ואני מזכירה לעצמי שאנחנו רק חודשיים בתוך שנת האבל ושהתהליך הזה ייקח עוד זמן. בתקופה האחרונה אני מבינה יותר את הדימוי של מלאך המוות שבא ומכה. הוא פוקד כל בית, באיזה שהוא שלב בחיים, מתיר … להמשיך לקרוא ←

הקוראות של הבלוג הזה יודעות עד כמה אמא של דני, לידיה גלר, היא דמות משמעותית בחיים שלנו. היא התומכת הגדולה בכל הצעדים שלנו, או לפחות מקבלת אותם באהבה, גם אם היא היתה בוחרת אחרת, ומעבר לכך היא תמיד מהווה אור … להמשיך לקרוא ←

למרות שתכננתי לפרסם את הפוסט הזה כבר בתחילת הסתו, שהיה אצלנו קצת אחרי פורים, קצת התמהמהתי, ואני שמחה לחזור בכוחות מחודשים.  למרות שהצטרפתי ברוב יומרנותי לקבוצת הכותבים/ות של מילטון, לא כל כך כתבתי כאן כי הייתי עסוקה, או בעיקר מושקעת … להמשיך לקרוא ←

אני זוכרת שהבטחתי להמשיך את תיאור המסע שלנו לארץ, אבל חשבתי שלפי שעה קצת אסקפיזם ייטיב עם כולנו, אז אשתף הפעם בקורותינו מאז שחזרנו, והמשך רשמי המסע עוד יסופר בפירוט.  אז חלפו כבר כמעט חודשיים מאז ששבנו מהביקור שלנו בארץ, ולמען … להמשיך לקרוא ←

לא מזמן חזרנו מביקור של 11 שבועות בישראל.  חיכינו לנסיעה הזו שלוש שנים וחצי  וזה הרגיש כמו הרבה יותר. אני חושבת שהמפתח שלפיו תכננתי את אורך הביקור היה משהו כמו היחס של חודש עבור כל שנה שעברה.  דני הסתפק בחצי … להמשיך לקרוא ←