-
-
Recent Posts
-
Recent Comments
ארכיון הקטגוריה: יומיום
בזכות הבין-דוריות
לפני כמה שבועות ציינו בניו זילנד את יום הזכרון לחללים הניו-זילנדים במלחמות העולם. הטראומה של המלחמות והאבדות הגדולות שספגו כאן נוכחת (בשקט) בכל מקום, ואפילו בשכונה שלנו יש אנדרטה לחיילים מהשכונה, ואפשר למצוא אנדרטאות כאלה גם בעיירות הנידחות ביותר. התמונה … להמשיך לקרוא
אביב פאסיפי
האביב לגמרי כבר כאן, והשנה הוא מלווה בסופות ובמזג אויר קיצוני. באחת הסופות נעקרו ממקומם עצים בני יותר ממאה שנה מהספריה שליד הארכיון של האוניברסיטה. זה היה מראה ביזארי ועצוב. מהסוג שאני מקווה שלא אחזה בו יותר מפעם אחת ב-49 … להמשיך לקרוא
תופסות אומץ
הפוסט הזה הוא 93% אסקפיסטי, בעיקר כי אני חושבת שאני לא יכולה לכתוב כרגע על מה שקורה עכשיו ממש בישראל-בעזה ובגדה המערבית, כי העיניים שלי יתמלאו מיד בדמעות. ********* בתחילת השנה האזרחית, אחרי תקופה מסוימת של התלבטויות, יסמין החליטה שהיא … להמשיך לקרוא
חגים של אחרים
בדיוק לפני שלושים שנה, כשסיימתי י"ב, השתתפתי בפרויקט חדשני לאותה התקופה, שהזמין ילדים וילדות ישראלים, פלסטינים, ירדנים, מצרים ואוסטרים להשתתף בועידת שלום לצעירים בוינה. זה היה קצת לפני הסכמי השלום עם ירדן, ובתקופת תהליך אוסלו, ואני, שאף פעם לא פגשתי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה חגים, יומיום, ניו זילנד, קונפליקט ישראלי פלסטיני, תרבות מאורית
6 תגובות
The Girls Are Back in Town
כבר תקופה ארוכה שהבנות שואלות אותי מתי אחזור לכתוב באהבות חדשות. הכתיבה בעברית, ולקוראי/ות עברית, נעשתה לי מאוד קשה לאחרונה.היא חושפת עבורי יותר מידי עצבים רגישים, ובמידה רבה גם חשבתי על הקוראים/ות של הבלוג, ועל הסבל היומיומי שחווים כל מי … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה Uncategorized, יומיום
4 תגובות
על המוות ועל החיים
חודשיים חלפו מאז שלידה נפטרה, ואני מזכירה לעצמי שאנחנו רק חודשיים בתוך שנת האבל ושהתהליך הזה ייקח עוד זמן. בתקופה האחרונה אני מבינה יותר את הדימוי של מלאך המוות שבא ומכה. הוא פוקד כל בית, באיזה שהוא שלב בחיים, מתיר … להמשיך לקרוא
חורף וסוציאליזם
כשהייתי ילדה ממש רציתי להיות בלשית פרטית. חשבתי שזה ייעוד מקצועי מעולה בשבילי, ובמשך תקופה ארוכה רכבתי על האופניים שלי עם פנקס ועפרון מנסה לחפש – ועוד יותר מזה – לפתור תעלומות בעיר העתיקה. האמביציה המקצועית הזו ידועה במשפחה שלי … להמשיך לקרוא
עכברי כפר
אנחנו כבר כמעט שמונה חודשים במילטון, ודני ואני דיברנו על זה שאנחנו מתחילים להבין באופן מוחשי את משמעות המושג "עכבר הכפר". בזמן שבעיר ממהרים ממקום למקום, מעודכנים ושמים לב מה קורה מסביב ורצים לפעילות הבאה או מתעדכנים בכל בית קפה … להמשיך לקרוא
מעברים
בפוסט הזה אני משתפת בכל מיני דברים שלא בהכרח קשורים אחד לשני אבל מזמן לא כתבתי והם הצטברו אז הם כאן ביחד… אתחיל בכך שאני לא כל כך אוהבת שינויים. הם מפחידים אותי, מאיימים עלי, ובעיקר, אני מאוד אוהבת את … להמשיך לקרוא
חינוך ביתי – כל מיני
הקוראות הקבועות של הבלוג כבר יודעות עד כמה אנחנו אוהבים את דנידין ואת ניו זילנד. וגם הקוראים. הנושא היחיד, אולי, שבו אנחנו בכל זאת מרשים לעצמנו להתנשא מעל ניו זילנדים הוא בענייני אוכל. למרות המבחר הרחב של מסעדות עם אוכל … להמשיך לקרוא