אז גם אנחנו, בקצה חצי הכדור הדרומי, עוסקים קצת באסקפיזם בתקופה הזו.
או, ליתר דיוק, כבר חודשיים שאנחנו מנהלים את חיינו בציר שבין וינה ומינכן. מקום מגוריהן של אורה ולי, גיבורות הספר “אורה הכפולה”.
תקציר העניינים: שתי התאומות בנות התשע הופרדו בגיל שנתיים, בעקבות גירושי הוריהן, והן אינן יודעות אחת על השנייה. האב, לודוויג פלפי, מנצח תזמורת בית האופרה של וינה, מגדל את לי, ואילו האם, מגדלת את אורה במינכן.
השתיים נפגשות במקרה במחנה קיץ, ומחליטות להתחלף, ולאחר הרפתקאות שונות ומשונות, הן (זהירות, ספויילר) מצליחות להחזיר את ההורים הגרושים ולהרכיב את המשפחה מחדש, רגע לפני שמר פלפי עומד להינשא לעלמה גרלך הידועה לשמצה.
התרגום של מיכאל דק נפלא, ויש בו כמה משפטים שלפעמים אני מצטטת לעצמי (ברגעים היותר יפים שלי), כמו למשל (אחרי שבני הזוג פלפי חוזרים זה לזו): “כמה גדול האושר” היא מתרפקת עליו. “מכל מקום יותר משאנו ראויים לו,” הוא אומר בכבד ראש, “אבל לא יותר משאנחנו יכולים לשאת”. זה לגמרי תפס אותי.
יש בספר גם כמה הפתעות שלא זכרתי מילדותי, כמו למשל, הסבר מפורט למה בני הזוג החליטו להיפרד – כשנודע לגברת קרנר שמר פלפי לא רק כותב תוים בדירת הסטודיו שלו, אלא גם נתן שיעורי זמרה לזמרות צעירות שהביטו אליו בהערצה.
על כל פנים, ככה הן נראות במקור:
וזו הגרסא שיש לי בבית:
מכיוון שחוברות הפעלות ביצירה עצמית הולכות אצלנו חזק, הן גם בסגנון אורה הכפולה בתקופה הזו.
למשל – חברי את הנקודות של התאומות
מצאי את ההבדלים בין חדר הילדים המפואר של לי בוינה
ועזרי למר פלפי למצוא את דרכו לאמא ולתאומות, ולא לעלמה גרלך
הז’אנר הזה של חוברות פעילויות הולך כל כך חזק אצלנו, עד שגם נונו התחילה להכין כאלה. למשל, מצאו את ההבדלים בין שתי דמויות הלורקס (מדוקטור סוס):
* * * * *
מכיוון שמזג האויר באביב הפכפך במיוחד, יש לנו גם הזדמנויות לעבודה בבית.
אני הרגשתי מאוד אמיצה בפעילות הזו (בעיקר כשאנחנו מעל השטיח מקיר לקיר)
והתוצרים:
ואחרי שעתיים עבודה, זה רק חלק מההספק:
אבל בימים שמשיים יותר, אנחנו נהנים מהאטרקציה החדשה בחצר
ומהפריחה
ימים טובים ושמחים
Leave a Reply