כפי שכתבתי בשבוע שעבר, ניו זילנד נסגרה לגמרי לפני שבוע בדיוק.
במקביל התחיל להתגלגל ברשתות החברתיות רעיון שכולם ישימו בחלון שלהם דובון, בהשראת ספר ילדים פופולרי שעוסק בחיפוש דובים.
הרעיון תפס תאוצה והיום קראתי שגם עבר למקומות אחרים בעולם.
וכך, ביום בהיר במיוחד, יצאנו גם אנחנו לחפש דובונים.
חוץ מזה שזה מאוד כיף, ושהבנות אוהבות להיות יסודיות בחיפוש שלהן, זו גם הזדמנות טובה לרחרח מה מצב הנדל”ן בשכונה
סוף הסיור היה מוצלח במיוחד, כי סיימנו אותו בשיח חמוציות שכונתי
ואם הגעת/ן עד לכאן, ויש לכם/ן זמן וחשק – אשמח מאוד אם בא לכן/ם לשתף אותי בתשובות שלכם/ן לשאלות הבאות:
- מה הייתם/ן משנים בחייכם/ן האישיים בעקבות המגפה?
- מה הייתם/ן רוצים/ות שישתנה בארץ שבה אתן/ם חיים/ות?
- מה הייתם/ן רוצות שישתנה בעולם?
מכיוון שאני זו ששאלתי, אשתף במחשבות שלי –
אז מבחינת החיים שלנו, הייתי מאוד רוצה שדני יעבוד תמיד מהבית (הלוואי, הלוואי, הלוואי), וגם לגור יותר קרוב לטבע, ובאיזור עוד פחות עירוני מזה שאנחנו גרים בו.
מבחינת דברים שהייתי רוצה שישתנו בניו זילנד, הייתי רוצה שהמדינה תפסיק להסתמך על תיירות כמקור ההכנסה העיקרי, ותהפוך יותר לכלכלה יצרנית, ופחות כזו הנשענת על פנאי ותרבות שפע.
מבחינת העולם – מאיפה להתחיל…
אבל מצב כזה מחייב חשיבה מחודשת על חלוקת משאבים, ועל הרעיון של שכר בסיס לכל, שאינו מותנה בעבודה, וכמובן, שביטוח רפואי לכל.
חשבתי שהיתי רוצה שיהיו פחות טיסות בעולם, ואולי אפילו שיימכרו “כרטיס כניסה” לארצות, באופן שיווסת את מספר המבקרים בכל מקום, ואת סיבות הביקור.
אז זו ההתחלה, אבל אשמח מאוד לשמוע עוד מחשבות בנושא, אם בא לכן/ם לשתף.
בריאות טובה לכולנו!
Leave a Reply