לפני כמעט שבועיים תמרי הפכה להיות דינוזאור, או ליתר דיוק טירנוזאורוס-רקס. הכל התחיל כשהילדה גילתה עניין בדינוזאורים, ולי כמובן לא היה שום מושג לגבי היצורים האלה. הלכנו יחד לספריית האוניברסיטה והוצאנו ספר שקראנו בו מייד, ושממנו למדנו על הסגולות החשובות של הטירנואורוס רקס – שהוא אכזר, ענק, חזק ובלתי טריף בעליל. מכאן, הדרך היתה קצרה לכך שהדינוזאור שלי התהלך ככה בכל רחבי קמפוס האוניברסיטה (עם הידיים הקדמיות שלופות ושיניים חשופות). כשחזרנו הביתה הוא היה כל כך רעב שאיים שאם לא נכבד אותו מייד הוא ייטרוף סטודנט מהרחוב.
במקביל להתפתחות הזו, המליצו לנו על הספר: “מה עושים האנשים כל היום”. אחד העמודים שתמרי התחילה להתעניין בו היה דווקא זה שכלל סיפור על ארנבת חמודה ביותר שעברה ניתוח להסרת שקדים. תמרי נדלקה לגמרי על החדר של הארנבת בבית החולים, ובמיוחד על הטלוויזיה שליד המיטה של הכלבלב, שותפה לחדר, (שבעיניה היתה שידה) והיא החליטה שהיא חייבת, אבל ממש חייבת, בדחיפות שידה כזו כדי להניח עליה מברשת שיניים בתוך כוס. אז מצאנו את עצמנו נרתמים, כל המשפחה כולה, לפעילות הזו בשבע בערב כמובן.
“השידה” המקורית, עם הדגם של הכלבלב המתאושש גם הוא מניתוח להסרת שקדים
התוצאה המוגמרת: שידה, עם ציור של טרינוזאורוס רקס, כמובן
מה שכן, אנחנו שמחים שזה המקום שהיא שומרת עליו בכוס בצורה מסודרת את מברשת השיניים שלה, כי זה נראה לנו קצת יותר לעניין מהמקום הקבוע שאחותה משתמשת בו כדי לשמור לעצמה מקום למגפיים.
אבל כן, במשפחה שלנו כולם מרגישים שיש להם מקום מובטח.
בזכות עולם הדינוזאורים זכינו להכיר ולהתידד עם גינה מקסימה בעיר שלנו, שכולם קוראים לה גינת הדינוזאור. יש בה מגלשות נפלאות, מתקנים מאתגרים, המון דשא ומגרש שמדמה מסלולי נהיגה.
תמרי מאוד התלהבה מזה שיש בגינה “משרד גלידה”. מכיוון שהיא אף פעם לא טעמה גלידה, החלטנו שהיום יהיה היום הגדול (ואין מה לעשות, מספר 2 תחשף למתוק המתוק הזה בגיל קצת יותר צעיר ממה שהיינו מקווים לו). על כל פנים, הופתעתי מאוד לגלות שב”משרד הגלידה” כדור מאוד נדיב של גלידה עלה 4.50 ש”ח. ראש עסקי הוא לא ממש הצד החזק של העיר שלנו.
והנה הפרצופים המרוצים:
